1. בנו תקשורת קרובה: היעזרו במשחק ׳בריא-לי׳ כדי לפתוח ערוץ תקשורת טבעי, פתוח ובריא גם על נושאים חברתיים.
 

2. חברו את הדוגמאות לרגש: שאלו את ילדיכם שאלות בנושא כדי להעלות את המודעות לנושא דוגמאות לשאלות שונות:
״ראית פעם ילד שלא נתנו לו להשתתף במשחק כל פעם שרצה?״ ,״איך הרגשת עם זה?" ,״האם יכלת לעשות אם זה משהו? זה בסדר אם לא ידעת מה , עכשיו אנחנו יכולים ללמוד למשל..״ , ״איך היית מרגיש אם זה היה מופנה כלפיך?"ועוד.
 

3. אל תחכו למשבר: אין צורך להמתין שיתרחש חרם בפועל כדי לשוחח עליו. יזמו שיח פתוח ומניעתי בעזרת הקלפים מבעוד מועד.
 

4. חתמו על "חוזה סלולרי": לפני מתן סמארטפון, נסחו הסכם כתוב המגדיר חוקי התנהגות ברשת (וואטסאפ, מדבקות, קבוצות). זכרו שהמכשיר הוא שלכם ובאחריותכם – בידקו אותו תקופתית כדי להגן עליהם ולתווך להם את העולם הדיגיטלי, ולא ממקום מציצני, עד שיצברו בגרות וירוויחו את פרטיותם.

1. "לא נשאיר ילדים בצד": שאלו מה המשפט אומר בעיניהם. האם קרה שראו מישהו משחק לבד? מה לדעתם אפשר לעשות במצב כזה?
בקשו שישתפו בסיפור מהגן או מבית הספר.
 
2. "כולנו שונים אך שווים": שאלו במה אנחנו שונים אחד מהשני. האם יש בהם משהו מיוחד שהם גאים בו? חפשו יחד משהו ייחודי ונעים להגיד על כל אחד מבני המשפחה.
 
3. "נעזור לחברים": בררו אם קרה שעזרו למישהו (גם אם הוא לא חבר קרוב). איך זה גרם להם להרגיש? חשבו יחד על דרכים יומיומיות לעזור במסגרות.

4. "נתנגד לחרם": הסבירו שלקיחת חלק בחרם, גם מבלי ליזום אותו, היא פגיעה. שאלו מה זה חרם לדעתם. תרגלו משחקי תפקידים: מה עושים כשילד מבקש לא לשחק עם ילד אחר? איך מגיבים כשמדברים לא יפה על מישהו בכיתה? שאלו כמה סוגי חרמות הם מכירים ונצלו את הקלף החשוב להסביר להם ולתת דוגמאות לסוגי החרמות.