אני וגופי ילד וילדה
סדרה זו נועדה להקנות לילדינו בסיס נכון לשיח על מיניות בריאה ומוגנות.
המטרה היא ללמד את הילדים להתייחס לאיברי המין בגופם כחלק נורמלי, בדיוק כמו כל איבר אחר, ולספק את סקרנותם הילדית בצורה מיטיבה, איך לא? דרככם ההורים.
*התוכן בסדרה זו נכתב מתוך ניסיון קליני ומקצועי בעולמות הטיפול המיני, הדרכת ההורים והרצאות לחינוך למיניות בריאה כגישה מעשית
ובין היתר, נשען גם על מאמרו של הפסיכולוג הקליני דוד בנאי ׳מיניותו של הילד ואחריותו של המבוגר׳ .
*התוכן בסדרה זו נכתב מתוך ניסיון קליני ומקצועי בעולמות הטיפול המיני, הדרכת ההורים והרצאות לחינוך למיניות בריאה כגישה מעשית
ובין היתר, נשען גם על מאמרו של הפסיכולוג הקליני דוד בנאי ׳מיניותו של הילד ואחריותו של המבוגר׳ .
סדרה זו נועדה להקנות לילדינו בסיס נכון לשיח על מיניות בריאה ומוגנות.
המטרה היא ללמד את הילדים להתייחס לאיברי המין בגופם כחלק נורמלי, בדיוק כמו כל איבר אחר, ולספק את סקרנותם הילדית בצורה מיטיבה,
איך לא? דרככם ההורים.
מידע חשוב להורה
למה זה חשוב?
1. שיום אביר המין: אנו ממליצות כבר מגיל צעיר להשתמש בשפה נכונה ולשיים את אברי המין בגוף, בדיוק כפי שאתם משיימים איברים אחרים בגופם כמו 'אף', 'פה' ו'עין' כך גם צריך לשיים את איבר המין של הילד. ולא להמציא כינויים כמו: ״צ׳ופצי׳ק״ ״מה שיש לך שם למטה״ ועוד..וזה במקום להתמש בשם הנכון. השימוש בשמות האמיתיים והנכונים לפין מלמדים את הילד שגם איבר המין
הוא חלק נורמלי וחשוב בגוף ובגלל כל הנכתב השיום עוזר מאד בלמנוע תחושת בושה ו/או אשמה על אביר המין.
זיכרו! שימוש נכון בשמות האמיתיים של האיברים בגוף מלמד שהאיברים הם חלק נורמלי מהגוף , בדרך זו תצליחו למנוע תחושת בושה ו/או אשמה.
2. היכרות עם איבר המין: כמו שחשוב לשיים את איבר המין בגוף כך גם חשוב לראות אותו ולהכיר אותו, להתבונן בו גם דרך מראה וגם לא דרך מראה.
הקלפים בסדרה זו
1.פות: ציור עדין של איבר המין הנקבי,נעים למראה ומותאם גיל .
2.פין: ציור עדין ,של איבר המין הזכרי, נעים למראה ומותאם גיל.
3.ישבן: ציור עדין של האיבר האחורי בגוף אצל בנים ובנות כאחד, נאים למראה ומותאם גיל.
4.חזה: ציור עדין , של החזה נעים למראה ומותאם גיל אצל בנים ובנות כאחד.
על מנת להקנות בסיס נכון לבתכם לגבי שיח על מיניות בריאה בבית, נסו להקפיד מגיל צעיר על הדברים הבאים:
1.קבעו איתם שעה: זו שיחה מאד חשובה, המלצתנו היא לא לעשות אותה ׳על הדרך׳ יש משמעות לקביעת שעה מקום עם פרטיות ולא לעשותה בדרך הביתה מהחוג ברכב או בסלון כשיש עוד משפחה מסביבכם. ככה גם תעדו מודליניג לילדכם על קביעת הסטינג ורק מכך הוא יבין את חשיבות ורצינות הנושא.
2. בנפרד: הקפידו לעשות את השיחה עם כל ילד/ה בנפרד גם אם הם קרובים בגיל. זו שיחה אישית וכדי למנוע בושה של האחד ותפיסת מקום יותר של האחר, דאגו לזמן בנפרד ביום כדי לשוחח.
3.דלת נפתחת (אל תסגרו אותה שוב): אמנם פתחתם את הדלת לשיח הזה ועשיתם את השיחה . אבל בגלל שזהו נושא שלא תמיד קל לכל הילדים לדבר ולשאול עליו ולעיתים גם לכם ההורים, זכרו לשאול מידי פעם את ילדכם אם יש להם שאלות אליכם , אל תסתפקו רק בשיחה הזו, במיוחד עכשיו אחרי שפתחתם את השיח על מיניות בריאה בביתכם תוכלו להרגיש בנוח לשאול : ״יש לך שאללות על השיחה שדיברנו לפני..״, אם יש נושא ציבורי מדובר בחינוך מיני תוכלו מיוזמתכם לההציף אותו, אם יצא לכם לראות יחדיו משהו בטלויזיה שתוכלו לחנך למיניות בריאה דרכו (בעדו או נגדו) עכשיו זאת גם. ותמיד השאירו את הדלת לשיח על מיניות בריאה בביתכם פתוחה מעט. וכמובן בהמשך תזמו עוד שיחות מותאמות גיל כי הם מתבגרים ומשתנים ושיחה אחת לא תוכל ללוות אותם לאורך השנים באופן אמין לבגרותם המינית .כך הם גם ידעו בזכותכם שהנושא הזה חשוב ונורמטיבי ואין כלל ממה להתבייש בגופנו על כל אבריו .