מה עושים כשהילד/ה משתפים אתכם שהם מראים באופן הדדי את איבר מינם לחברם?

אני וגופי

קודם כל הסירו אבן מלבכם! זה נורמלי! ושאפו נוסף! נראה שאתם פועלים ממש נכון אם ילדכם שיתף אתכם! זה אומר שהים סומכים עליכם ויודעים שהם יכולים לסמוך ולבטוח בכם ושאתם מקור מוסמך לידע ובטחון עבורם!

חשוב שתדעו ש- בגילאי הינקות והילדות, סקרנות לגבי הגוף – גם של עצמם וגם של אחרים – היא טבעית לגמרי. ילדים רוצים להבין איך הגוף שלהם עובד, איך הוא נראה, במה הוא דומה ובמה הוא שונה משל אחרים. חשוב לדעת שהרבה מההתנהגויות האלה הן חלק מהתפתחות מינית בריאה ונורמלית, ואין צורך להיבהל מהן, אלא רק לדעת איך לתווך אותן נכון ולהגדיר גבולות ברורים.

במצב כזה, יש כמה נקודות שכדאי לך להתייחס אליהן בשיחה עם ילדכם ששיתף אתכם:

החמיאו להם שסיפרו ותנו תוקף לרגש שלהם

"זה ממש טוב שסיפרת לי! זה אומר שאת יודעת לזהות מתי משהו לא מרגיש לך נוח, וזה בדיוק מה שאני רוצה – שתמיד תבואי אליי עם כל דבר שמבלבל או מטריד אותך." חשוב ממש לעודד ולחזק אותם על כך ששתפו זה ייתן ביטחון להמשיך לפנות אליכם בעתיד במקרים דומים. תוכלו להשתמש בלוח הרגשות או בקלף ממשחק ׳בריא-לי׳ ולשאול איך הם הרגישו שזה קרה (בטח סקרנות, ואולי בושה / אשמה) וכיצד הם מרגישים עכשיו , אם עשיתם זאת נכון התשובה תהיה ׳שמחה׳ , ׳הקלה׳

נרמול הסקרנות תוך הצבת גבולות

"הרבה ילדים בגיל שלך וגם גדולים יותר סקרנים לגבי הגוף שלהם ושל אחרים, וזה ממש טבעי. זה חלק מהגדילה וההתפתחות שלנו. ולמרות שזה טבעי להרגיש סקרנות, יש דברים שחשוב שנלמד לעשות בצורה שמתאימה ולא פוגעת באף אחד." זוהי הזדמנות להבהיר לה שזכותה לחקור ולהבין את הגוף שלה, אך יש גבולות שצריך לכבד, גם שלה וגם של אחרים תוכלו לקרוא ב׳אני וגופי׳ כיצד תוכלו לעודד אותם להכיר את גופם ולחקור אותו.

להבהיר שזכותם לקבוע גבולות ברורים

להזכיר להם שהם מחליטים על הגוף שלהם ואם יש משהו שלא נעים להם, גם אם חבר/ה מבקשים מכם משהו, מותר להגיד 'לא מתאים לי' או 'אני לא רוצה' – ולא חייבים להסביר למה." אפשר גם לתרגל איתה אמירה ברורה ואסרטיבית, כדי שיהיה לה קל להגיב בעתיד.

להוריד את רגש האשמה

"חשוב שתדעו ששום דבר ממה שקרה הוא לא אשמתכם. ומה שחשוב הוא שהקשבתם למה שהרגשתם ושיתפתם אותי/נו . ילדים עלולים לחוש אשמה או בלבול בסיטואציות כאלה, ולכן חשוב להבהיר לה שהאחריות לא עליהם.

לדבר על איך כן נכון לפעול

"כשאנחנו משחקים עם אחרים, אנחנו תמיד צריכים לשים לב שגם הם מרגישים נוח ושלא עושים משהו שמרגיש לא מתאים. אם מישהו מבקש ממך משהו שאת לא רוצה – מותר לך להגיד לא, ומותר גם לחבר/ה שלך להגיד לך לא. זה נכון בכל סוג של משחק או בקשה." אפשר גם לדבר על איך לזהות אם החבר/ה שלה מרגישים נוח או לא, וללמד אותם לשים לב לרגשות של אחרים.

עזרו להם לגבי העתיד:

לעזור לה לחשוב איך לפעול בהמשך הסבירו שחשוב שגם האמא / הורים של החברה ידעו כי לא בטוח שהחברה תספר להם וכמו שדיברתי איתך חשוב מאד שידברו גם איתה. הגידו שתפנו לאמא השניה אבל תבקשו לא לספר לילדה שזה מכם. נסו לאפשר שיח בנושא ואם הם מרגישים בנוח, אפשר אפילו לעשות משחק תפקידים קצר שבו הם מתרגלים איך להגיב. ובימים הקרובים וגם כשתתרחקו מהסיטואציה אחרי כמה שבועות ואז גם חודשים חיזרו ותשאלו אם זה הסתדר ואיך הם עכשיו אם לא תדברו על זה שוב הם עלולים לחשוב שכן יש במה להתבייש כי עובדה שמשתיקים את זה. האחריות לשאול לבדוק ולהרהר יחד איתם- היא עליכם!

💜 ולסיום : הכי חשוב שהם ידעו שאתם תמיד שם בשבילם, לכל שאלה או תחושה שתעלה, בלי שיפוטיות ועם המון אהבה.