נעזר בקלפי המשחק ״בריא-לי״ כדי להטמיע את הערכים החשובים: רצון והסכמה, סבלנות וסובלנות והקשבה פעילה, בכדי ללמד ילדים על כבוד לאחר.​

רצון והסכמה - נרצה ללמד את הילדים להבחין בין מה שהם רוצים ובין מה שהם מסכימים לו, וכך נעזור להם להבין את הגבולות שלהם. האם אנחנו חייבים תמיד להסכים למשהו שמבקשים מאיתנו, גם אם אנחנו לא רוצים? מתי זה בסדר להסכים למשהו שאנחנו לא רוצים בו? (למשל, אם גננת/מורה מבקשת לעזור לסדר את הגן/כיתה, ואתה רוצה רק לשחק בחצר...), ומתי לא נסכים למשהו, על אף שנרצה בו?

בנוסף, נחשוב יחד איתם איך נתייחס לתגובות שאנו מקבלים מהאחר: האם מי שעומד מולם מביע רצון וגם הסכמה, או רק אחד מהשניים? למה חשוב לנו לקבל את שני הסוגים?

נעיין עם הילדים בקלף המשחק ׳בריא-לי׳ של: רצון והסכמה, ונראה איך חלקי הפאזל משתלבים זה בזה. נעלה בפני הילדים סיטואציות לדוגמה (תוכלו להשתמש בדוגמאות שנציע לכם פה, או אחרות, לבחירתכם), ונחשוב יחד איתם האם בסיטואציות הבאות חלקי הפאזל של רצון והסכמה מתחברים, או אולי דווקא בסיטואציות האלו החלקים לא מתאימים? לדוגמה: חבר ביקש ממני לתת לו חצי מהכריך שלי. נשאל את ילדנו מה הוא היה עושה במצב כזה? האם הוא רוצה לתת לו וגם מסכים לכך? או שהוא מסכים רק כדי לרצות אותו, אבל לא באמת רוצה לחלוק? ואם לא רוצה, למה? עשו איתם דיון קצר מתי זה בסדר להסכים ומתי נכון להציב גבול? למשל, אם הוא יחלוק את האוכל שלו אבל ישאר רעב זה מתאים? ואם יש לו מספיק אוכל, איך ירגיש אם יחלוק?

מה קורה במצב ההפוך שבו אתה ביקשת מחבר שיתן לך את חצי הכריך שלו? אם הוא הסכים לתת לך, האם הוא רצה? או רק ניסה לרצות אותך? ואולי הוא לא הסכים כי ידע שישאר רעב אבל הוא ממש רצה לחלוק איתך כדי שתהיה שמח כי אתה חבר טוב שלו?

דוגמה נוספת: הצעת לחבר לשחק איתך במשחק שאתה בוחר בו. האם החבר הסכים? אם כן, האם הוא רוצה את זה? או הסכים רק כדי לרצות אותך, אבל הוא רוצה לשחק גם במשחקים שהוא מציע? 

דוגמה נוספת: אבא של חבר חיבק אותך כשבאת אליהם הביתה. האם רצית בזה? האם הסכמת לחיבוק? למדו אותם לשים גבול ברור למה שהם לא רוצים, ושהם לא חייבים להסכים, גם אם הם מרגישים מבוכה ו״שלא נעים״ להם. חברו אותם לקלף ״זכותי שלא יגעו בי״ בסדרה ׳גופי הוא רק שלי׳, וגם לקלפים של ׳סוד לא נעים משתפים׳ ו- ׳נשתף מבוגר שנסמוך עליו׳ בסדרה ״יש לי סוד״. 

תרגלו איתם גם מקרים הפוכים, בהם למשל הם אלו שנוגעים בחבר/ה מולם, האם זה נעים להם? האם הם רוצים במגע הזה? האם הם מסכימים לו? גם פה אפשר להתחבר לסדרה ׳גופי הוא רק שלי׳ ולשים גבול ברור עם הקלף של ״לא נתפשט במשחק״. קחו את הקלף מהחפיסה גם בזמנים שאתם לא משחקים אבל נתקלים בסיטואציות מהחיים שבו הילד צריך לשים לב לגבול הזה בין רצון והסכמה. תתרגלו יחד איתם את החשיבה הזו, האם חלקי הפאזל מתחברים או לא, ומדוע? אפשר לעשות ממש משחק תפקידים ולתרגל עם הילד מתי מותר לו להגיד לא, ומתי אני שם לב לרצונות של מי שעומד מולי.
כלי נוסף שיש לכם במשחק ׳בריא-לי׳ הוא קלף ״הרגשות שלי״. השתמשו בו בשיחה עם הילדים על נושא זה ☺️ בדקו עם הילדים איך הם מרגישים בכל סיטואציה שדיברנו עליה, כאשר הם פועלים בניגוד לרצונם, לעומת כאשר הם מסכימים למשהו שהם רוצים. איך הם מרגישים כאשר מי שמולם מסכים/לא מסכים, ורוצה/ לא רוצה, לעשות משהו שהם הציעו? נסו לחבר אותם לרגשות שלהם ולהבין יחד איך נעבור מרגשות שליליים לרגשות חיוביים, מה יכול לעזור לנו?​

סבלנות וסובלנות- נעזור לילדים להבין את החשיבות של קבלת האחר ויכולת דחיית סיפוקים ושליטה עצמית, גם כשדברים לא מתקדמים כמו שרצינו. בזמן המשחק הסבירו להם קצת על ההבדל בין המונחים (כפי שמוסבר פה ב״מידע להורים״). השתמשו בקלף הזה גם לא בזמן המשחק, תהפכו אותו להיות ״הגביע״ שהם מקבלים בסיטואציות שבהן הם התנהגו בסובלנות או סבלנות! למשל, בארוחת הערב הילד שלכם חיכה בסובלנות שאח שלו יסיים לספר מה היה לו היום ולא התפרץ, קחו את הקלף מהחפיסה והכריזו בקול שהוא מקבל את הקלף הערב כי הוא הפגין סובלנות לאחיו! ​

הקשבה פעילה - נתבונן עם הילדים על האיור שבקלף ונחשוב יחד מה אנחנו רואים שם? נסתכל על חלקי הפאזל עם האוזניים הגדולות, מביטים זה על זה ומחייכים. זוהי ההקשבה הפעילה! נסביר לילדים שאנו רוצים לתת תשומת לב אחד לשני בזמן שאנחנו מדברים, נסתכל בעיניים ונראה לאדם שמולנו שמה שהוא מספר חשוב לנו. נגיד לילדים שגם אנחנו שמים את הניידים בצד כשהם מספרים לנו מה שלומם. אפשר לתרגל עם הילדים משחק, אחד מהם מספר סיפור קצר והשאר מקשיבים לו, ולאחר מכן הם צריכים לחזור על מה שסיפר ולשאול אותו שאלות נוספות כדי להבין עוד פרטים. ​​