הזנה בריאה לגופי
מידע להורים
היחסים בינינו ובין האוכל שלנו, בין מה שהילדים אוכלים לעומת מה שהיינו רוצים שיאכלו, ובין מה שקורה בבית ומה שהסביבה כופה עלינו, הם לרוב יחסים מורכבים. רובנו רוצים מצד אחד ליהנות מהאוכל ומתרבות השפע, ומצד שני לשמור על הבריאות שלנו ושל בני הבית, להעביר לילדים מסרים חיוביים, אך גם לדעת לשים גבולות כשצריך, ולשמר אורח חיים בריא ומאוזן.
למה זה כל כך מורכב? כי אנחנו חיים בעולם שבו שיעורי השמנת הילדים נמצאים במגמת עלייה מדאיגה, ומהווים אתגר בריאותי משמעותי. תרבות השפע המאפיינת את העולם המודרני דוחפת אותנו לצריכה גבוהה של מזון זמין, זול ומפתה, ומייצרת אתגר אמיתי בצורך לשמירה על תזונה מאוזנת ונבונה. רובנו מוצאים את עצמנו במאבק מתמיד בין מה שאנחנו רוצים לצרוך, ובין הפיתויים הסובבים אותנו בכל מקום. צריך כוח רצון מאוד חזק כדי לעמוד בפיתוי, ואז בפיתוי הבא, ובזה שאחריו... ואם לנו זה קשה, מה אפשר לצפות מהילדים, שהאזורים במוח הקשורים לשליטה עצמית עוד לא מספיק מפותחים אצלם, ויש להם קושי בדחיית סיפוקים ובקבלת החלטות שקולות, כמו גם ביכולת להבין את ההשלכות הבריאותיות לטווח ארוך, והם נתונים להשפעה שיש לסביבה עליהם.
לכן, הקניית הרגלי אכילה נכונים מומלצת כבר מהשלבים הראשונים בילדות.
למה זה חשוב? כי תזונה נכונה היא דרך חיים ולא דיאטה זמנית. היא תורמת להתפתחות גופנית תקינה, לחיזוק המערכת החיסונית, לשיפור הריכוז והיכולות הקוגניטיביות, ומסייעת במניעת מחלות כרוניות בעתיד. תזונה מאוזנת תורמת גם להתפתחות רגשית וחברתית תקינה, מצב רוח טוב ותחושת רווחה.
יחד עם כל זה, היומיום הלחוץ לפעמים לא מאפשר לנו להשקיע גם בתזונה בריאה, והרבה יותר קל לתת ממתק שזמין לנו, או להזמין פיצה כדי לסגור ארוחת ערב אחרי יום עמוס.
לכן, ד״ר טל אפרמן-יצחק הגתה את המונח ״עיצובריא״ בעבודת הדוקטורט שלה (הקליקו למאמר ),
המונח מתייחס לעיצוב הסביבה כך שתעודד אותנו לבחור בריא יותר. בגלל שקשה לנו לקבל בכל פעם מחדש החלטה ״נכונה״, אנחנו צריכים שהסביבה הפיזית שלנו תיתן לנו ״דחיפה״ קלה בכיוון הרצוי. המטרה היא שהבחירה הקלה תהיה הבחירה הבריאה! נייצר סביבה ביתית שמטיבה עם הילדים שלנו, מתוך ההבנה שהבית שלנו הוא הממלכה שלנו. בביתכם אתם המחליטים!
כך נעצב נכון את ביתנו!
הרעיון המרכזי ב׳עיצובריא׳ הוא להנגיש את הדברים הבריאים שיהיו אטרקטיביים, מושכים, נוחים וזמינים לנו. לצורך כך, אפשר לעשות דברים שונים, למשל:
1. עיצובריא של ארונות המטבח והמקרר: שימו את האוכל הבריא מקדימה, ומה שפחות- מאחור. אוכל מזין בקופסאות שקופות, אוכל שפחות- בקופסאות אטומות. תנגישו לילדים את האוכל המזין כך שיהיה על המדף בגובה העיניים שלהם, שיוכלו לקחת לבד. רצוי שיהיו במקרר או בסלסלה על שולחן ירקות ופירות שטופים ומוכנים לאכילה. הרבה פעמים אנחנו מחפשים אוכל מתוך שיעמום, ולכן סביר שתאכלו את מה שהכי זמין ונמצא מולכם, שלא מצריך מכם השקעה גדולה.
2. ארוחות: נעדיף לאכול ארוחות משפחתיות שיאפשרו זמן איכות יחד. ארוחות מסודרות בישיבה ליד השולחן ולא ״על הדרך״. הוציאו מסכים מהשולחן (גם אתם!), וארגנו לכם סביבת אכילה רגועה ומזמינה. הארוחות המשפחתיות יאפשרו לכם לאכול בנחת, וגם לתת דוגמה לילדים שלכם על הרגלי אכילה נכונים, הילדים יוכלו ללמוד מכם ולחקות אתכם. אפשר להתחיל בחיתוך ירקות לפני המנה העיקרית. תגישו לשולחן כדי שכולם יוכלו לנשנש בזמן שמכינים את הארוחה. תנו לילדים להצטרף אליכם! תחתכו ירקות ופירות יחד, חגיגה של צבעים וצורות! תנו להם להכין צלחות מעוצבות, פרצופים, חיות, וככל העולה להם על יד הדמיון!
נשים לב גם לכלי ההגשה וכלי האכילה. נעדיף כלים קטנים, שיאפשרו לאכול בביסים קטנים ולשובע, ולא להעמיס יתר על המידה. אם רעבים, לוקחים עוד. עדיף להגיש את הארוחה למרכז השולחן ולא לצלחות, ולתת לכל אחד לבחור את המנה המתאימה לו. אתם בוחרים מה להגיש למרכז השולחן, והילדים אחראים לבחור מה וכמה לקחת לצלחת שלהם. מעבר לכך שהם יבחרו את מה שבאמת ירצו לאכול ופחות אוכל יזרק, זה גם יחזק אצלם את העצמאות שלהם, ואת תחושת הביטחון שאתם סומכים עליהם ועל ההחלטות שלהם.
רצוי שתשבו לאכול יחד, ארוחה משפחתית, ותנו דוגמה לילדים. אל תכינו את האוכל רק עבורם! תכינו אוכל בריא ומגוון שישמח גם אתכם! ואם הם לא ירצו, אתם תרוויחו! הילדים יראו אתכם אוכלים ונהנים, אוכל בריא הוא גם טעים!
3. איך תדעו מה בריא לאכול? לרוב נרצה לצרוך מזון שקרוב כמה שיותר לצורתו הגולמית והטבעית, כמה שפחות מעובד. נרצה להרבות באכילה של ירקות ופירות, בכמה שיותר צבעים ועם כמה שיותר גיוון, ובדגנים מלאים, כדי לקבל את מירב הוויטמינים, המינרלים וסיבים תזונתיים. נשאף לאכול מאכלים שמספקים לנו חלבונים (כמו קטניות), וגם שומנים עשירים מהצומח (נמצאים למשל בזמן זית, אבוקדו, טחינה ואגוזים), וכמובן נשתה מים! נוותר על שתיה מתוקה, גם מיץ פירות טבעי זה בעיקר סוכרים! נרגיל את הילדים לשתות מים. אם רוצים לגוון, אפשר לחתוך פירות ולהגיש בצורה מושכת בתוך קנקני מים.
4. השיח בבית: נרצה שגם השיח בבית יהיה מעוצבריא. מה זה אומר? מסר שעוסקים בו בהקשרים שונים מחלחל לתודעה טוב יותר. משחק, סיפור וטלוויזיה הם אמצעים מעולים להכניס לשיח חינוך לבריאות. משחק הקלפים ׳בריא-לי׳ הוא בדיוק הדוגמה להעברת מסרים מקדמי בריאות בצורה משחקית ומהנה!